גצ'יחגצ'יחח החתול
המילה הראשונה שהנכד שלי הוציא מפיו הייתה גצ'יחגצ'יחח. חסר משמעות, לא כך? בתחילה לא התייחסנו לזה ברצינות, אבל שוב ושוב ושוב, גצ'יחגצ'יחח, גצ'יחגצ'יחח. יום אחר יום. עוקב בעיניים ומנסה להגיד משהו. שולח יד וממלמל גצ'יחגצ'יחח גצ'יחגצ'יחח. מוסכמה חברתית רווחת סיפרה לנו שהמילה הראשונה שתינוק מוציא מפיו אמורה להיות אבא, אמא, ומבחינתנו גם סבא, סבתא יתקבלו בברכה. מה עושים עם גצ'יחגצ'יחח?
https://www.youtube.com/watch?v=jHWKtQHXVJg
החתול הביתי שלנו, ג'ינג'י, הוא במעמד אזרח על אצלנו בבית. בעלי, כלומר סבא של דרור, קשור אליו בכל נימי נפשו. כשהיה ילד התקשה לאכול, ואימא שלו, בהכירה נפשו של ילדה, הביאה לו חתול ואמרה לו שאת הארוחות בחצר יאכלו יחדיו. אין כמו אהבת אם. זה היה מקבל חביתה וזה היה מקבל קערת חלב. ביס מכאן, לקיקה מכאן ובעיית האכילה חלפה ואיננה. מאז הפך כל חתול ג'ינג'י לחביבו של בעלי והג'ינג'י שלנו, כשהופיע בביתנו, קיבל פינה מיוחדת בליבו. הם ישנים ביחד, קמים ביחד, רואים בבוקר סרטונים ביוטיוב ביחד, תוך כדי שאני מקבלת דיווחים נרגשים על כך שהחתול מעדיף בהחלט סרטונים על בעלי...